לוּחַ עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים

משנה יומא ו, ז · מקור ↗ "בָּא לוֹ אֵצֶל פָּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. קְרָעָן וְהוֹצִיא אֶת אֵמוּרֵיהֶן, נְתָנָן בְּמָגֵיס, וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ." — לפי פשט סדר המשניות נעשה זה מיד אחר שילוח השעיר, קודם שנודע שהגיע השעיר למדבר וקודם הקריאה (ו, ח – ז, א).

משנה יומא ז, ג–ד · מקור ↗ "אִם בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, פָּשַׁט יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים בְּנֵי שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין, וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה... הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת."

רמב"ם, הלכות עבודת יום הכיפורים ד, ב · מקור ↗ "וְיוֹצֵא לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְקוֹרֵא שָׁם אַחַר שֶׁיַּגִּיעַ הַשָּׂעִיר לַמִּדְבָּר. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן וְטוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וְעוֹשֶׂה הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ שֶׁהוּא מִכְּלַל קָרְבְּנוֹת מוּסַף הַיּוֹם. וּמַקְרִיב אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם... וּמַקְטִיר הָאֵימוּרִין שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין. וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי זָהָב וְטוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן וּמְקַדֵּשׁ וְנִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וּמוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי לָבָן וְטוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב וּמְקַדֵּשׁ וּמַקְטִיר קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כִּשְׁאָר הַיָּמִים."

היקף ההבדל בין שתי התצוגות ההבדלים בין "סדר הרמב"ם" ל"סדר המשנה" בלוח נסמכים על הלשונות שלמעלה בלבד: (א) הקטרת אימורי הפר והשעיר — לפי פשט המשנה קודם הקריאה, ולפי הרמב"ם אחר אילו ואיל העם; (ב) תמיד של בין הערביים — מקומו מפורש רק ברמב"ם (לפני הוצאת הכף והמחתה), ובמשנה לא נתפרש מקומו — ולכן בתצוגת סדר המשנה אין לו תחנה. בשאר התחנות שני הסדרים שווים. (ובקרבנות המוסף עצמם נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא במשנה ז, ג — ראו בתחנת "אילו ואיל העם").